הכה את הלבן עם טריז אדום, ליטוגרפיה של אל ליסיצקי (El Lissitzky)

האוונגרד הרוסי הוא מונח המתאר תנועות אמנותיות מודרניסטיות שונות ברוסיה. תחום הזמן של האוונגרד האמנותי ברוסיה אינו מוחלט. יש המציינים את ראשיתו בשנת 1890, אולם יש המקדימים את תחילתו לשנת 1850. שיאו של האוונגרד הרוסי הגיע עד שנת 1930, אולם הוא התקיים בצורות שונות עד לשנות השישים של המאה ה-20.

האוונגרד הרוסי באמנות הפלאסטית

באמנות הפלסטית, אימצו האמנים הרוסים את הגישות המודרניות באמנות ובראשן האקספרסיוניזם, הקוביזם והאמנות מופשטת. גישות אלו נחשבו לאוונגרד אמנותי ששאף ללוות את האוונגרד הפוליטי ההסוציאליסטי.

המסגרת האמנותית המרכזית של תנועת האוונגרד הייתה תנועת ההקונסטרוקטיביזם. התנועה שאפה לקשר את האמנות אל החיים כמכשיר לקידום החברה. במניפסט קונסטרוקטיביסטי משנת 1924 נכתב כי "אופי הטכניקה התעשייתית של היום, המואצת, החסכונית ורבת-הקיבול - משפיע גם על אופני המושגים האידאולוגיים. [...] ביטוייה של שימת-הלב המוגברת הזאת לשאלות טכניות-ארגוניות הוא הקונסטרוקטיביזם. [...] נועדה לקונסטרוטיביזם משמעות חברתית-תרבותית רחבה, בשל ההכרח לעבור בזמן קצ יחסית מרחק המפריד בין הפרולטריון כמעמד מפגר בתרבותנו לבין הטכניקה הגבוהה וכל המערכת המפותחת של בנייני-על תרבותיים. [...] עיצובה הארגוני של משימה זאת הוא הקונסטרוקטיביזם" [1]

בין האמנים הפלאסטיים חברי התנועה היו אל ליסיצקי, נטליה גונצ'רובה, קזימיר מלאביץ', אלכסנדר רודצנקו, ולדימיר טאטלין והאחים פבזנר.

רוחה של תנועת הקונסטרוקטיביזם ליוותה גם מגמות נוספות באמנות הרוסית. מאלבי'ץ, לדוגמה, יזם את תנועת ה"סופרמטיזם", אשר שאפה לשוות לאמנות הקונסטרוקטיביסטית ערכים מטאפיזיים יותר. אמנים נוספים הקשורים לאוונגרד הרוסי הם: מארק שאגאל וואסילי קנדינסקי.

האוונגרד התבטא לא רק באמנות הפלסטית כי אם גם בתחומי העיצוב והקולנוע.

האוונגרד בקולנוע הרוסי

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

אחד הביטויים המובהקים של האוונגרד בקולנוע הוא סרטו הידוע של סרגיי אייזנשטיין "אניית הקרב פוטיומקין" (1925), בו ביטא אייזנשטיין את רעיונותיו אודות עריכה קולנועית ומונטאז', כביטוי דיאלקטי ליצירת משמעות.

הספרות האוונגרדית הרוסית

• הפוטוריזם הקומוניסטי - בסגנון זה דגלו ולדימיר מיאקובסקי, ואדים שרשניביץ', דוד בורליוק, ילנה גורו, ניקולאי בורליוק, קורנליי זלינסקי, איליה סלווינסקי ובוריס אגפוב.
• אימאז'יניזם רוסי - בסגנון זה כתבו אנאטולי מאריאנהוף וואדים שרשניביץ'.

במוזיקה ניתן לציין את יצירותיהם של דימיטרי שוסטקוביץ' ושל מייקובסקי.

בעקבות שינויים פוליטיים שנערכו בברית המועצות, בעיקר תחת הנהגתו של סטלין, השלטון החל לעודד אמנות פיגורטיבית בסגנון נאו-קלאסי שכונה ראליזם סוציאליסטי.

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית