דה סטֶייל (De Stijl, בהולנדית: 'הסגנון') היא תנועה אמנותית בתחומי הציור והאמנות, העיצוב והאדריכלות שמרכזה בהולנד בשנות העשרים של המאה העשרים.

הקבוצה ניסתה ליצור אידאל של הרמוניה וסדר. הם דגלו באמנות מופשטת וטהורה מתוך מגמה לצמצום כל אובייקט עד לצורה ולצבע הטהור. בעקרונות התנועה היו השימוש בקווים אנכיים ואופקיים בלבד ושימוש בצבעי היסוד (אדום, כחול, צהוב, לבן ושחור). הקשר בין הקו והצבע היה בדרך כלל: קו אופקי - כחול: כמו קו האופק של הים, קו אנכי - צהוב: כמו קרני השמש הניצבות לאדמה, שחור ולבן כצבעים נייטרליים העוזרים לקומפוזיציה ואדום כצבע מיוחד. פיט מונדריאן, האמן הידוע ביותר מבין חברי הקבוצה, פרסם בשנת 1920 את חוברת בשם "נאו פלסטיציזם" ובה פירט עקרונות התנועה. את השם נטל מונדריאן מעבודתו של המתמטיקאי סכונמאקרס (M. H. J. Schoenmaekers). הצייר תיאו ואן דוסברג הוציא לאור את המגזין 'דה סטייל' בשנים 1917-1928 ובו הפיץ את עקרונות התנועה.

בתחום העיצוב והאדריכלות התבלט בקבוצה בעיקר חריט ריטבלד. עבודותיו של ריטבלד, שהיוו את הפרשנות התלת ממדית של דה סטייל, הדגישו את הקו והמישור העצמאיים במרחב ולא את הנפחיות והמאסה.