וינסנט וילֶם ואן-גוך (הולנדית: Vincent van Gogh, 30 במרץ 1853 - 29 ביולי 1890), נחשב אחד הציירים ההולנדים החשובים ביותר, לצד רמברנדט ויאן ורמר.
במהלך חייו לא זכה ואן-גוך להצלחה, וסבל מדלות ועוני. את רוב יצירותיו רשם וצייר במהלך עשר השנים שקדמו להתאבדותו אחרי שלקה במחלת נפש. רק אחרי מותו זכו יצירותיו להכרה וכאחת עשרה שנים לאחר שנפטר הוצגו ציוריו בתערוכה בפריז.
נעוריו
ואן-גוך נולד בזוּנדֶרט, עיירה קטנה בהולנד, בן לאנה קורנליה קרדבנטוס ותאודורוס פן חוך. בילדותו הושפע מאוד מאביו שהיה כומר פרוטסטנטי (ומאוחר יותר אף הלך בעקבותיו). אחותו תיארה אותו כחמור סבר ונוטה להרהורים.
בגיל 16 החל ואן-גוך לעבוד ב"חופילטור", חברה לסחר באמנות. מאוחר יותר הצטרף לחברה גם אחיו הצעיר תיאו, אליו היה
ואן-גוך קרוב מאוד. השניים שמרו על קשר מכתבים במהלך שנים רבות אחרי-כן. כחלק מעבודתו נשלח ללונדון ולפריז ב-1873, ושם החל להתעניין בדת. ב-1876 פוטר מעבודתו בשל חוסר מוטיבציה ככל הנראה בשל התעמקותו בתחום הדתי כיוון שהזדהה באופן ניכר עם הבאים לכנסייה. לאחר שפוטר עבד זמן מה כעוזר הוראה במחוז קנט שבאנגליה, וב-1877 חזר לאמסטרדם שם החל בלימודי דת. לאחר שנה פרש מהלימודים ועבר לבלגיה שם עבד כדרשן לא מוסמך באזור המכרות העני של בורינחה, כשגורלם של הכורים נוגע עד עמקי לבו. אחרי שישה חודשים פוטר ממשרתו והמשיך במתן דרשות בלי תשלום. במהלך תקופה זו החל ואן-גוך ליצור את רישומי הפחם הראשונים שלו. כיוון שלא הצליח למצוא את לחמו הפך ואן-גוך תלוי בתמיכה שהעניק לו אחיו, ממנה התפרנס עד יום מותו.
עבודות ראשונות
בשנת 1880, בעקבות הצעתו של אחיו תיאו, החל ואן-גוך להתייחס ביתר רצינות לציור. במשך תקופה קצרה למד בהאג אצל אנטון מאופה, צייר מאסכולת האג, שאפשר לו לצייר מודלים בסטודיו שלו וסייע לו בצעדיו הראשונים בעבודה בצבעי מים וברישומי שמן. ואן-גוך גם התלווה לברייטנר, צייר נוסף באסכולה, ברישומים בתחנת הרכבת בהאג. תוך זמן קצר, עם זאת, התגלעו חילוקי דיעות בין מאופה לואן-גוך, שסירב או התקשה לעבור את מסלול ההכשרה הרגיל, ובמיוחד חלק על הנימה הרגשנית והסנטימנטלית משהו של חלק גדול מציירי האסכולה. » לחץ להמשך קריאה והוספת תגובה «
