אר דקו (בצרפתית: Art déco) הוא סגנון בתחומי אמנות חזותית שונים, שהחל להתפתח בתחילת המאה ה-20, וצבר תאוצה בין השנים 1920 - 1930.
מקור השם בתערוכה הבינלאומית של האמנות הקישוטית המודרנית התעשייתית (Exposition Internationale des Arts Décoratifs et Industriels Modernes), שהוצגה בפריז בשנת 1925. מקור הסגנון לקוח מהקפדת יתר בפרטים והדגשתם המצויים באר נובו, סגנון האר דקו כלל רפרטואר עשיר של עיטורים גאומטריים ושל עיטורים השאובים ממגוון רחב של מקורות השראה כמו עולם האדריכלות, עולם האופנה, הבלט הרוסי ותרבויות קדומות, ביניהן מצרים העתיקה והמזרח הקדום. סגנון האר דקו הושפע גם מזרמים אוונגרדיים באמנות כמו קוביזם, קונסטרוקטיביזם, פוטוריזם. השפעתם של זרמים אלה ניכרת בהפשטה ובפירוק של מוטיבים גאומטריים ובאנרגיה הדינמית של מילון הצורות. האר דקו החל להתפתח לאחר מלחמת העולם הראשונה, עם הרצון של האנשים לרהיטים, תכשיטים ואביזרים דקורטיביים, שיהיו מודרניים, פונקציונליים בעלי קווים זורמים ובעלי מראה תעשייתי. רוב המעצבים בחרו להשתמש בחומרים לא רגילים כמו פלדה, עצים יקרים ושיש, ודחו על הסף את החומרים הסטנדרטיים באותה תקופה. האר דקו התפתח במספר תחומים: אדריכלות, ריהוט, מוצרי חרס, זכוכית ותכשיטנות.
השפעת האר דקו על הריהוט
הריהוט שעוצב בסגנון האר דקו השתמש בדרך כלל בחומרים יקרים מאוד כמו עץ הבנה שחור (Ebony) ועמד בסטנדרטים גבוהים, ונרכש בדרך כלל על ידי אנשים עשירים. עם הזמן פחת השימוש בהבנה בצורתו המלאה והחלו להשתמש בלבידים של עץ זה. השימוש בלכות על רהיטים היה נרחב באותה תקופה ליצירת גימוד דמוי "עור נחש" ו"עור כריש" כדי לתת אפקט דקורטיבי. חומרים נוספים שאינם רגילים ונעשה בהם שימוש בריהוט היו פלדה וברזל.
מאפיינים בולטים:
- שימוש בצורות מן הטבע.
- השטחה של הצורה.
- שימוש ברעיון האפליקציה - פילסטרים (הדבקה, לרוב של עמודים מגבס). אין פילסטרים אך זה נראה כך.
- שימוש בחומרים יקרים.
- ליטוש סופי בפרטים הקטנים.
